עוד עדכונים
-
תיקון היסוד והעוונות הכללי - שובבי"ם תשפ"ו
אי"ה ביום חמישי כ״ה שבט תשפ״ו (12/02/2026) נערוך בישיבתינו הקדושה תיקון היסוד והעוונות הכללי | תחילת התיקון 12:30 מדויק סיום התיקון 18:00 משוער.
-
תיקון לזרע של קיימא
אי"ה ביום שני כ״ב שבט תשפ״ו (09/02/2026) נערוך תיקון ותפילה עבור חשוכי בנים לזרע של קיימא.
-
עריכת שולחן ט"ו בשבט
עם סדר הלימוד והכוונות על הפירות עם מו"ר המקובל ר' בניהו שמואלי שליט"א.
-
תיקוני שובבים התשפ"ו
אי"ה בכל שבוע מימי השובבי"ם [שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים] נערוך תיקון עוונות בישיבתינו הקדושה.
-
מעמד סיום הזוהר העולמי חנוכה תשפ״ו
סיכום | גלריה | תקציר | רשימת זוכים | ועוד רשמים מהמעמד הנשגב של למעלה מ 52 סיומי הזוהר בתוך שעתיים ע"י אלפי עמך בית ישראל.
-
יין נהרות גן עדן
הבטחת מרן הרש"ש זיע"א: "אין חולי בעולם שאלו האותיות לא ירפאוהו אפילו לפקוד עקרות ולהסיר הקדחות כולם"
-
תיקון נפטרים
סדר תיקון עבור נשמות הנפטרים שתיקן המקובל האלקי הרב יהודה פתיה זיע"א
-
תיקון ערב ראש חודש
מעמד אדיר של קריאת מעל 100 ספרי תהילים עם תקיעות שופרות וחצוצרות והקפות מסביב לתיבה עם שבעה כורתי ברית
-
הופיע: הזוהר היומי חלק 55
בשורה משמחת לרבבות הלומדים הופיע הכרך החדש ספר הזוהר הקדוש היומי המבואר חלק 55
-
הסכם יששכר וזבולון
-
סטים זוהר הקדוש מהדורת כיס
בשעה טובה חזר למלאי סטים של זוהר המחולק מהדורת כיס ב 3 פורמטים.
-
הקדשת יום לימוד בישיבת המקובלים
לימוד בפרד"ס התורה, קדישים, ברכות, תפילות בכוונות הרש"ש ,שיעורי תורה, סעודה ,כלל פעילות החסד בישיבה.
-
שלום איש חמודות
קוים קצרים לדמותו ותמונות הוד מחיי מורנו ראש הישיבה, הסבא קדישא כמוהר"ר שלום אהרון שמואלי זצ"ל
-
מטבע ברכה ושמירה
במטבע זו נרשמו שמות הקודש המסוגלים ל - פרנסה | שמירה בדרכים | ולמציאת חן.
-
חברת המתמידים שלום בנייך
לעלוי נשמתו הטהורה של הסבא קדישא ר' שלום אהרון שמואלי זיע"א
-
מוקירים תודה ומחזיקים את ישיבתו
כל התורמים יוזכרו שמותיהם בתיקון מיוחד על קברו של הצדיק
-
הופיע: הזוהר היומי חלק 54
בשורה משמחת לרבבות הלומדים הופיע הכרך החדש ספר הזוהר הקדוש היומי המבואר חלק 54
-
תיקון לחולה על פי הבן איש חי
-
מזל טוב ליום ההולדת
ההזדמנות שלך להקדיש יום לימוד ותפילות לזכותך ולהצלחתך ביום המסוגל יום ההולדת.
-
התרת קללות
-
אמירת קדיש לעילוי הנשמה
-
הקדשות בספר הזוהר היומי
מבואר בפרושו של מו"ר המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א ומופץ חינם בחמשת אלפים עותקים לזיכוי הרבים.
-
סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵעָה
הקדשה ושותפות בסעודת מצווה הנערכת מידי יום
-
בשעת רצון עניתיך: הזכות להיות שותף בלימוד ליל שישי בשעת חצות
מאמרי הזוהר הקדוש • פרשת משפטים
י"ח שבט תשפ"ו | 05/02/2026 | 20:33

סוד גלגול הנשמות
ר' שמעון מבאר כי פרשת משפטים סודה הוא סוד גלגול הנשמות וכל נשמה בבחינה שלה שיש שתגלגל כמה וכמה פעמים ויש עד שתתקן במעט לפי מעשיה ואח"כ תזכה להגיע למקומה בגן עדן וכל אחד משורש יצירתו ובריאתו.
משפטים דף צד ע"א
פָּתַח ר' שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (שמות כא, א) וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, תַּרְגּוּם התרגום מתרגם [א], וְאִלֵּין דִּינַיָּא דִּתְסַדֵּר קֳדָמֵיהוֹן ואלו הדינים "שתסדר" לפניהם ולא פירש אשר תשוה קודמיהון והיינו אשר תשים לפניהם כי רוצה לומר שפירוש אלה המשפטים הכוונה אִלֵּין אִנּוּן סִדּוּרִין דְּגִלְגּוּלָא אלו הם הסדרים של גלגול הנשמה, שהם דִּינִין דְּנִשְׁמָתִין, דְּאִתְּדָנוּ כָּל חַד וְחַד לְקַבֵּל עוֹנְשֵׁיהּ הדינים והעונשים של הנשמות שנדונות כל אחת ואחת לפי ענשה, על ידי שתתגלגל נשמתו לקבל את העונש המגיע לה כדי לזכך אותה, ואח"כ תגיע למקומה בגן עדן. וזה שאמר ואלה המשפטים - הדינים והסודות של גלגולי הנשמות שתסדר אחת לאחת ותגלה אותם לבני ישראל. וכעת מתחיל ר' שמעון לבאר סוד הפסוקים איך רמזו בהם כל סודות הגלגול.
כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. חַבְרַיָּיא, עִדָּן הֲכָא לְגַלָּאָה כַּמָּה רָזִין טְמִירִין דְּגִלְגּוּלָא. חברים, כאן הזמן כשאנחנו לומדים ועוסקים בפרשת משפטים, לפרש ולגלות לכם סודות טמונים ונסתרים של הגלגול הנרמזים כאן כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד. מדבר הכתוב עם הגוף ואומר לו, אתה הגוף הנגוף כאשר תקנה עבד עברי דהיינו הנשמה שהיא מעולם היצירה, עד שש שנים יכולה הנשמה לבא בגלגול כדי לתקן עצמה. כלומר, שש פעמים יבוא בגלגול לתקן את ו"ק דז"א שהוא שורשה כַּד נִשְׁמָתָא אִתְחַיָּיבַת בְּגִלְגּוּלָא, כאשר הנשמה של האדם נתחייבה בב"ד העליון לבוא בגלגול כדי לתקן ולהשלים תקונו ועוונותיו, ויש ב' אופנים בדבר זה כדמפרש אִם הִיא מִסִּטְרָא דְּהַהוּא עֶבֶד מְטַטְרוֹן, אם היא הנשמה מצד של אותו עבד מלאך מטטרו"ן שבעולם היצירה הנקרא עבד עברי למלכות דאצילות דְּאִיהוּ כָּלִיל שִׁית סִטְרִין, שהוא כולל ששה קצוות וצדדים כמספר אותיותיו, שהוא כללות עולם היצירה, דהיינו שנשמתו נמשכה מן בי"ע שהוא זיווג הנעשה בימות החול [ב] כְּתִיב בֵּיהּ על נשמה זו כתוב בה שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד, גִּלְגּוּלִין דִּילָהּ לָא מִתְחַיְּיבָא אֶלָּא שִׁית שָׁנִין, פירוש, הגלגולים שצריכה להתגלגל כדי לתקן בהם עוונותיה שבגלגול ראשון, איננה מתחייבת בהם אלא עד שש שנים, דהיינו שש פעמים שהם כנגד ו"ק - חג"ת נה"י, עַד דְּאַשְׁלִימָת שֵׁשׁ דַּרְגִּין, מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִתְנַטִּילַת ונשמה זו תתגלגל עד שתשלים ותתקן שש דרגות מאותו מקום שבאה ונוצרה משם, שהם ששה היכלות דעולם היצירה, שבאלו הו"ק מושרשות כל המצוות כולם, כי מצוות עשה הם בחסד צד הימין, מצוות לא תעשה בגבורה צד השמאל, וכללות התורה כולה בת"ת, והנה"י בתנ"ך. וז"ש כי תקנה את הגוף עבד-עברי, שהוא הנשמה מעולם היצירה הנקרא עבד, שש שנים יעבוד, כלומר הנשמה יכולה לבא בגלגול עד שש פעמים אם לא זכתה להתקן בתחילה.
אֲבָל אִם נִשְׁמָתָא הִיא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי שְׁבִיעִית אבל אם הנשמה נחצבה מצד השכינה-מלכות דאצילות, שהיא הספירה השביעית מהשבע התחתונות דאצילות, שנמשכה מייחוד דליל שב"ק וַדַּאי מַה כְּתִיב, בודאי מה נאמר על נשמה זו, מי שנשמתו ממלכות דאצילות אפי' שעשה הרבה עוונות בכל זאת וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם, כלומר שזאת הנשמה תצא לחופשי ואין הקלי' יכולים להשתעבד בה בגלגולו, דְּצַדִּיק, וַדַּאי לֵית בֵּיהּ מְלָאכָה, כֵּיוָן דְּלֵית בֵּיהּ מְלָאכָה, לֵית בֵּיהּ שִׁעְבּוּד. מפני כי היסוד שנקרא צדיק ודאי אין בו בירור נשמות, וכיון שאין בו בירור נשמות אלא הוא מושך נשמות חדשות מעולם הנשמות, אין בו שעבוד כיון שהוא מעולם האצילות שאין בו מלאכת הבירור לכן אין בו שעבוד אל הקלי' וְנִשְׁמָתָא דְּאִיהִי מִתַּמָּן, אִתְמַר בָּהּ ונשמה שהיא משם, ממלכות דאצילות, נאמר עליה וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם, לֵית בַּהּ שִׁעְבּוּדָא. [ג] אין בה שעבוד מלאכת הבירור כלל ועיקר והיא מתקנת הכל ע"י עסק התורה והמצוות.
בתוך כדי שרשב"י מבאר הדברים שואלו הסבא שלפי הדברים יוצא שאין הבדל בין נשמה דאצילות לבין נשמה דבי"ע ושניהם אין בהם מלאכה
אַדְּהָכִי, הָא (דף צד ע"ב) סָבָא נָחַת לְגַבֵּיהּ בתוך כך שהיה רשב"י מבאר הדברים הללו נשמת איש זקן אחד ירדה מג"ע ובאה אצל רשב"י, [ד] אָמַר לֵיהּ אמר לו אותו זקן לרשב"י, אִי הֲכִי, רִבִּי, אם כן רבי שאמרת שנשמה מאצילות שבאה בגלגול אין בה שעבוד מַה תּוֹסֶפֶת לְנִשְׁמָתָא דְּאִיהִי מִנַּהּ, מה תוספת ויתרון יש לנשמה שהיא מאצילות, יותר מנשמות דבי"ע שהרי הכתוב השוה את כולם דְּאִתְמַר בָּהּ, שנאמר בה (שמות כ, י) לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וְגוֹ' לא תעשה כל מלאכה "אתה" היינו בחינת נשמה דאצילות, "ובנך" בחינת רוח דאצילות, "ובתך" בחינת נפש דאצילות, "ועבדך אמתך ובהמתך וגרך" – הם בחינת נר"ן דבי"ע. הרי שהשוה אותם הכתוב שהרי על כולם נאמר לא תעשה כל מלאכה, ואלו מדבריך ניכר שרק הנשמה דאצילות אין בה שעבוד מלאכה.
תשובת רשב"י לסבא שיש ג' חלוקות בדבר נשמה דאצילות, נשמה דבי"ע, ונשמה דאצילות המתלבשת בנשמה דבי"ע
אָמַר לֵיהּ, סָבָא סָבָא, וְאַתְּ שָׁאִיל דָּא אמר לו רשב"י לסבא, זקן זקן אתה שגדול מאד בתורה, האתה שואל שאלה כזו, בתמיה, דְּוַדַּאי הַאי עַל נִשְׁמָתָא דְּצַדִּיק אִתְמַר כי בודאי זה הפסוק נאמר על נשמה של צדיק שבאה מן היסוד דאצילות, דְאַף עַל גַּב דְּאִתְחַיַּיב לְאַחְתָא בְּגִלְגּוּלָא בְּכָל אִלֵּין, שאע"פ שנתחייבה לרדת בגלגול ולהתלבש בכל אלו בני האדם אֲפִלּוּ בְּעֶבֶד וְאָמָה, וּבְעִירָן דְּאִנּוּן אוֹפַנִּים, אוֹ בְּכָל חֵיוָן, דהיינו אפי' בעבד שרוחו מהיצירה, ואמה שנשמתה מהבריאה, ובהמות שהם מלאכים מהעשיה הנקראים אופנים בחי' נפש דעשיה או בכל ארבע חיות הקודש שביצירה ובבריאה דְּמִנְּהוֹן נִשְׁמָתִין דִּבְנֵי נָשָׁא, שמשם יורדות נשמות של בני אדם שנולדו מזווג דימי החול כְּתִיב בָּהּ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה. כתוב בנשמה שירדה מאצילות ונתלבשה באלו בני אדם-לא תעשה כל מלאכה, שלא תשעבד בה מלאכה וכנ"ל וְהַאי אִיהוּ, וזה הוא סוד מה שכתוב (ויקרא כה, לט) לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עָבֶד, בְּצַדִּיק דְּאִיהוּ יוֹם הַשַּׁבָּת שפסוק זה נאמר בנשמה של צדיק מעולם האצילות, שהיא נשמה מיחוד של שב"ק עליו נאמר, לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עָבֶד, דְּאִיהוּ יוֹם דְּחוֹל ואפי' שבאה בגלגול ונתלבשה במי שיש בו רוח דיצירה, לא תשעבד אותו בשעבוד עבודה כמו עבד, שהוא נשמה שבאה ע"י יחוד של ימי החול, שצריך לה תיקון על ידי עבודה.
שאלת רשב"י לסבא איך יתכן שנשמה דאצילות ישתף בה הקב"ה נשמה שנמשכה מצד הסט"א שהם הקלי'
אֲבָל סָבָא סָבָא, נִשְׁמָתָא (ד"א שַׁבָּת) דְּאִיהִי בַּת יְחִידָה הוסיף ר"ש ואמר, לפי מה שמפורש להלן שפרשת וכי ימכור איש את בתו לאמה, עוסקת בנשמה דאצילות הנקראת בתו של הקב"ה, קשה לי, נשמה זו שהיא נקראת בת יחידה של המלכות דאצילות, וְאִיהִי בַּת זוּגֵיהּ דְּצַדִּיק, דְּאִיהוּ שַׁבָּת והמלכות היא בת זוגו של היסוד הנקרא צדיק, שהוא סוד יום השבת שממנו יוצאות הנשמות דאצילות דרך המלכות, שהוא משפיע אותן מלמעלה ממקור הנשמות, אם כן. מַאי אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ מי היא האחרת שיקח וישתף הקב"ה להנשמה דאצילות, כי מלשון המילה אחרת נראה שהיא זרה ממש דהיינו נשמה מסטרא אחרא השוכנת בגוף של נכרי, וזה ודאי אי אפשר שנשמה דאצילות תתלבש בנשמה דקליפה. אָמַר לֵיהּ הָא וַדַּאי הַבְדָּלָה, חוּלּוֹ שֶׁל שַׁבָּת אמר לו הסבא לר"ש זה שכתוב אם אחרת יקח לו, ודאי אין הכוונה ח"ו לנשמה דקלי', אלא הכוונה לנשמה קדושה שבאה מייחוד דימי החול הנקראים "חולו של שבת" והיא מובדלת ומשונה מנשמה שבאה מיחוד של לילי שבת, דְּאִית אָחָרָא דְּלָא אִתְקְרִיאַת חוּלּוֹ שֶׁל שַׁבָּת, אֶלָּא חוּלּוֹ שֶׁל טֻמְאָה שִׁפְחָה כי יש נשמה שהיא אחרת לגמרי שאינה נקראת חולו של שבת, אלא שהיא בחי' חול של הקליפה שהיא חול גמור, שעל זו ודאי לא נאמר אם אחרת יקח לו. אָמַר לֵיהּ, וְהָא חוּלּוֹ שֶׁל שַׁבָּת מַאי הִיא אמר לו ר"ש לסבא וז"ש חולו של שבת מה הוא, שלא פרשת על מי נאמר. אָמַר לֵיהּ, דָּא אֲמָתָא, דְּאִיהִי גּוּפָא דְבַת יְחִידָה, דְּעַלָהּ אִתְמַר, אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ אמר לו הסבא זוהי נשמה מאמה העבריה שהיא סוד עולם היצירה, שהיא הגוף של הנשמה דאצילות הנקראת בת יחידה, והיא המבדלת בין הקדושה והקליפה, פי' שיכולה הנשמה דאצילות להתגלגל ולהתלבש בנשמה דיצירה שהיא אחרת ממנה.
נשמה שבאה מזו"ן דאצילות וחוזרת שוב ומתגלגלת, אין מתגלגלת אלא בגוף המושרש בקדושה
תָּא חֲזֵי בא וראה, נִשְׁמָתָא אִית דְּאִתְקְרִיאַת אָמָה יש נשמה שנקראת אמה כגון שנחצבה מעולם הבריאה, וְאִית נִשְׁמָתָא דְּאִתְקְרִיאַת שִׁפְחָה ויש נשמה שנקראת שפחה ששורשה מעולם העשיה, וְאִית נִשְׁמָתָא דְּאִתְקְרִיאַת בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא ויש נשמה שנקראת בת מלך, ממלכות דאצילות. הֲכִי אִית אִישׁ, דְּאִתְמַר בֵּיהּ כך יש איש שנאמר בו (שמות טו, ג) יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה שהוא ז"א דאצילות. וְאִית אִישׁ, דְּאִתְמַר בֵּיהּ (דניאל ט, כא) וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל ויש איש שנאמר בו והאיש גבריאל ז"א דיצירה.
וּבְגִין דָּא ומשום כך שיש כמה נשמות, נִשְׁמָתָא דְּאִיהִי מִחַיָּיבָא בְּגִלְגוּל נשמה שהיא חייבת בגלגול, אִם הִיא בְּרַתָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אם היא בתו של הקב"ה כלומר שנמשכה מזו"ן דאצילות, אִי תֵּימָא דְּאִזְדַּבַּן בְּגוּפָא נוּכְרָאָה, דְּתַמָּן שֻׁלְטָנוּתָא דְּיֵצֶר הָרָע דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דסמא"ל חַס וְשָׁלוֹם. אם תאמר שהיא נמכרת ומתגלגלת בגוף נכרי ששם שליטת היצר שהוא מצד של הס"מ חס ושלום מלומר כך. דְּהָא כְּתִיב, שהרי כתוב (ישעיה מב, ח) אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי, וּכְבוֹדִי שהיא הנשמה דאצילות לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן פי', לא אתן לה להתגלגל בגוף דס"א דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע שהוא היצר הנקרא אחר שמחטיא את האדם אלא ודאי אם צריכה היא להתגלגל מתגלגלת בגוף המושרש בקדושה ואין שום חטא בא על ידה ואין היצה"ר שולט בה, כי זאת הנשמה אינה מתגלגלת אלא רק לזכות ולהדריך את העולם (מהרח"ו).
גם גוף שהיתה הנשמה שורה בו ח"ו שיהיה משכן לסט"א
וְהַהוּא גּוּפָא, ואותו הגוף דְּשָׁרְיָא בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא, ששוכנת בו בת המלך, שהיא נשמה דאצילות אִי תֵּימָא דְּאִזְדַּבַּן בְּכִתְרִין תַּתָּאִין דִּמְסָאַבוּ, אם תאמר שבימי גלגולו עלול לחטוא ואז ימכר וימסר בספירות הכתר התחתונות דס"א ויוכלו לשלוט עליו ולהרע לו חֲלִילָה וְחָס מלומר כן. עֲלָהּ אִתְמַר מפני שעליו דהיינו על גוף זה נאמר (ויקרא כה, כג) וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת כִּי לִי הָאָרֶץ והיינו שהארץ שהוא הגוף של נשמה דאצילות, לא תמכר לצמיתות להיות אחוזה לס"א כי לי כל הארץ הגוף שייך לי ואין לס"א אחיזה בו. מַאן גּוּפָא דִּבְרַתָּא דְּמַלְכָּא, דָּא מְטַטְרוֹן ומפרש מי הוא הגוף של בת המלך נשמה דאצילות, זה מטטרו"ן שהוא הארה הבאה מעולם היצירה. וְהַאי גּוּפָא אִיהוּ אָמָה דִּשְׁכִינְתָּא וזה הגוף הוא בחינת אמה של השכינה שהארתו באה מעולם היצירה המשמש לשכינה כאמה אַף עַל גַּב דְּאִיהִי נִשְׁמָתָא דְּאִיהִי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא שְׁבוּיָה תַּמָּן אף על גב שהיא נשמה שהיא בת המלך מאצילות שבויה שם באור מט"ט, בְּגִלְגּוּלָא אָתְיָא ובגלגול באה לשם (דְּאָתְיָין גִּלְגּוּלִין בְּגִין דְּאָתִית תַּמָּן), מַה כְּתִיב בָּהּ מה נאמר בה (שמות כא, ז) וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ דהיינו ז"א הנקרא איש אֶת בִּתּוֹ שזה המלכות, השכינה בסוד למענכם שולחתי בבלה ומוציאה לגלות לְאָמָה שמתלבשת בגוף זה של עבד ואמה בסוד עולמות בי"ע לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים מלוכלכת בטומאת העוונות כצאת העבדים שמלכלכים עצמם בעוונות אלא תהיה מובדלת מהם.
[א] כתב הרמ"ק, דע שהגלגול הוא על שני פנים. הא' כשהיה צדיק אלא שהוצרך להשלים איזה ענין משלימות הנפש. ואז אין נפש הצדיק הזה מתגלגלת אלא במקום בטוח לו שיועיל ולא יזיק. אבל כאשר היה רשע בחייו והוצרך לתקן, אז שבה נפשו לעוה"ז, אם הטיבה הרי טוב ואם הרשיעה בפעם השנית נותנים לה פעם שלישית ורביעית. וזהו פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים (כמ"ש בסוף פרשת יתרו). וזו דרך לרשעים. אבל לצדיקים עד אלף דור, ר"ל עד שתשלים עצמה.
ודע כי סוד הגלגול הוא עונש קשה לנפש מכל העונשים שבעולם יותר מגיהנם, כי גיהנם הוא כעין רחיצה לנפש באש, ואח"כ תצא משם טהורה ונקיה ונכנסת לג"ע. אבל בגלגול הוא קשה מאד לנפש. משל לאדם שטרח כמה טרחות והלך כמה שנים ללכת לעיר אחת להוליך עמו סחורה להרויח בה כי היא שם יקרה מאד. ובבואו לפתח העיר ההיא, אמרו לו שוטה שכמוך, תבן אתה מכניס לעפריים, אין סחורתך שוה כלום. ואז אותו עני יצטרך לחזור בדרך עוד כמה שנים ומאומה אין בידו וחוזר חלילה. וזה דרך הנפש ממש בדיניה לא פחות ולא יותר שבאה לעוה"ז וישב שם ע' שנים וטרח כל ימיו, וכשבא לבית עולמו אומרים לו שומרי פתח הגן אינך יכול להכנס לפי שאין בידך תורה ומעש"ט. וחוזר לעוה"ז פעם נוספת. והיה מוטב שיקבל שם עונש בגיהנם והיה נטהר ועולה לקבל פני המלך. וכיון שזה עונש גדול לנשמה קראו הרשב"י סדורין דגלגולא, דינין דנשמתין אלה הם סדרי הגלגול, הם דיני ועונשי הנשמות שנידונו כל אחת ואחת לפי עונשה. וענין הגלגול יש בו חילוקים לאין תכלית ותלוי בחטאי האדם מחד או בסוג השלימות שחסרה לו כשהוא צדיק. לכן אמר סדורין דגלגולא, כי אין עניינם שוה לכל נפש גם אם דרך המשפט נקרא בכללות גלגול. ומה שאנו יכולים להשיג הוא שינוי סוגי הנשמות מפני שאינן שוות כי יש נשמה דאצילות ובה ד' מינים נר"ן ואדם כדלקמן. ויש נשמה דבריאה ויש רוח דיצירה ויש נפש דעשיה. וכל חלוקה אחת מאלו יש בה הרכבות ובחינות רבות. ע"כ מהרמ"ק.
[ב] דע, שבזיווג האדם עם אשתו בימי החול, אין ממשיכין בו כי אם נר"ן מבי"ע אבל לא מהאצילות, כי נשמה שנמשכה בימי החול שנעשה בהם מלאכה מסטרא דעבד מטטרו"ן, יש בה שעבוד מלאכה, ר"ל שהוא משעבד את הנשמה בזה שמביא עליה יסורים וחולאים ודלות וטלטול וטירוף וכיו"ב שהנשמה ממש סובלת מכל זה. וזה נקרא מלאכה ושעבוד לנשמה. אבל הזיווג שנעשה בשבת, אז נמשך נפש ממלכות דאצילות ורוח מת"ת ונשמה מבינה, ואותה נפש שנמשכת באותו זיווג היא של בת יחידה, בת מלך, בתו של אברהם אבינו, בת חורין שאין חטא בא על ידה אם תתגלגל להשלים איזו מצוה, והגלגול שלה הוא כדי לזכות את הדור וכיוצא. והם נקראים בנים אתם לה'. אבל העושים בחול נקראים בנים זרים. (מהרא"ג)
[ג] והענין כי הנשמה שהיא מצד ימי החול, נעזר האדם ממנה בדרישת המלאכות והחכמות הגשמיים, והיא נעלבת בפנותה אחרי הדברים הגשמיים. אמנם הנשמה שהיא מצד מלכות דאצילות, שביעית יום השבת, לית בה שעבוד ומלאכה ואינה שורה באדם אלא ביום השבת. עכ"ל הרמ"ק.
והרא"ג כתב: ומאחר שת"ח אינם עושים מלאכה אלא מלאכת שמים, אין בהם שעבוד עון שישעבדנו תחת ממשלת זקן וכסיל לפי שאין חטא בא על ידו. והענין כי תוספת נשמה שיש לשאר בני אדם בשבת, יש לת"ח בימי חול והטעם הוא לפי שהוא נעשה בשבת בזמן שהיה לאביו נשמה יתירה ובאותו שימוש שנעשה בשבת (שהרי נשמה מהאצילות נמשכת רק כאשר הזיווג נעשה בשבת) נשתתפה נשמה יתירה דשבת. באופן שלת"ח לעולם יש להם תוספת נשמה, וביום השבת יש להם כפליים, לכן נקראים ת"ח שבתות ויו"ט.
[ד] ז"ל הרא"ג: הא סבא, נשמת זקן חכם שבג"ע נשתלח אליו לשאת ולתת עמו. והטעם כי רשב"י ז"ל היה עושה תיקון גדול לשכינה בעסקי סודות התורה והיה עושה קן לה לפי שאין לה נחת רוח אלא ע"י עסק זה, וכל נשמות הצדיקים באים ע"י כן להתדבק בשכינה. עכ"ל.
